המאגר הישראלי לביטוחי רכב "הפול" נ' מדינת ישראל - פסקדין

החלטה

בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב מיום 15.4.13 (כב' השופטת יעל אחימן).

בהחלטה נושא הבר"ע, נדחתה בקשת המבקש לסילוק על הסף של תביעת המשיבה נגדו בהליך קמא שמספרו 69341010 (שהדיון בה אוחד עם תביעה 68611010) מחמת שמדובר לטענתו בפיצול סעד בין שתי התביעות הנ"ל האסור בדין לפי תקנה 44 לתקנות סדר הדין האזרחי.

שתי התביעות הוגשו בסדר דין מקוצר ובמסגרת החלטה קודמת ניתנה רשות להגן.

המבקש טען בבר"ע שעילתן של שתי התביעות הנ"ל זהה - טיפולים רפואיים שהעניקה המשיבה לנפגעי תאונות דרכים המבוטחים על פי הנטען אצל המבקש ושאת עלותן דורשת התובעת המשיבה מהמבקש מכח סעיפי חוק, כאשר הסעד הכספי בגינן התגבש במלואו כבר במועד הגשת התביעה הראשונה (68611010). המבקש טען בין היתר שההבדל היחיד בין שתי התביעות הנ"ל הוא ברכיב הנזק הנתבע כאשר בתביעה הראשונה 68611010 נתבע על ידי המשיבה סעד כספי בגין חשבונות שבין השנים 2005-2006 שהנפיקה המשיבה למבקש עבור טיפולים רפואיים שהעניקה כביכול למבוטחי המבקש, בעוד שבתביעה השניה 69341010 נתבע סעד כספי בגין חשבונות שבין השנים 2007-2009.

לאחר שעיינתי בבר"ע על נספחיה, בהחלטה, בתגובה לבר"ע ובתשובה לתגובה לבר"ע, החלטתי לדחות את בקשת רשות הערעור.

כידוע, רשות ערעור על החלטת ביניים אינה ניתנת אלא במקרים חריגים בלבד כאשר אותה החלטה הינה בעלת אופי בלתי הדיר או שיש לה השפעה מכרעת על עצם קיומו של ההליך, על מתכונת הדיון ועל זכויות הצדדים (ראו גם: רע"א 7682/06 אליהו חברה לביטוח נ' אלוש, 25.6.07; סעיף 52(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984).

אין זה המקרה שלפני. מדובר בתובענה כספית, ולא ראיתי איזה עוול שייגרם למבקש כתוצאה מההחלטה נושא הבר"ע שלא ניתן לפצות עליו בהוצאות הולמות בעתיד לרבות באפשרות להשיג על פסק הדין בזכות במידת הצורך.

ההכרעה בעניין זה אינה סופית, ניתן יהיה להעלות את הטענות נושא הבקשה לסילוק על הסף בדיון עצמו ובסיכומים ולהתייחס לכך בפסק הדין לאחר שתיפרש התשתית הראייתית המלאה.

סילוק תביעה על הסף הוא הליך דרסטי. לא שוכנעתי שיש מקום לתיקון החלטתה של ערכאה קמא אשר סברה בשלב זה שאין לנקוט בצעד כזה.

ממילא כפי שעולה גם מההחלטה, דומה שלא ניתן לקבוע כבר בשלב זה באופן נחרץ שמדובר בפיצול סעד בגין אותה עילה האסור לפי התקנות. על פניו, חבותו הנטענת של המבקש בשתי התביעות הנ"ל על פי סעיפי החוק, נוגעת לתאונות אחרות רכבים אחרים ונפגעים אחרים בכל אחת מהתביעות תוך קיומן של עילות תביעה נפרדות.

בפרט כאשר טענת המבקש לפיה שתי התביעות עוסקות באותה עילת תביעה אינה מתיישבת לכאורה עם טענותיו בבקשת הרשות להגן. זאת מאחר ובבקשת הרשות להגן שהגיש המבקש ביחס לתביעה 69341010 שאת סילוקה מבוקש, טען המבקש בין היתר כי "המשיבה תובעת במסגרת התביעה תשלום בגין מאות מקרים נפרדים של תאונות דרכים (אשר כל אחד מהם כשלעצמו מקים לכאורה עילת תביעה עצמאית)"(ההדגשה אינה במקור), גם לא טען במסגרת בקשת הרשות להגן שיש לסלק תביעה זו על הסף.

לאור האמור לעיל - בקשת רשות הערעור נדחית.

המבקש ישלם למשיבה הוצאות בסך 10,000 ₪.

ערבון שהופקד על פירותיו יחולט בהתאם על חשבון ההוצאות.

המזכירות תודיע לצדדים.

ניתנה היום 3 ספטמבר 2013 , בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: